HE | FR | RU
ציסטוסקופיה היא פעולה אבחנתית בה מסתכלים אל כיס השתן דרך הפתח הטבעי. הפעולה נעשית במסגרת בירור למצבים דוגמת דם בשתן. במהלך הפעולה המטופל/ת יושבים בכיסא עם רגליים פשוקות. מחטאים את פתח השתן (קצה השופכה) בעזרת חומר חיטוי (סבון קר), ובהמשך מבצעים הרדמה מקומית. בשלב הבא נסתכל בעזרת סיב אופטי גמיש ועדין על צינור השתן (שופכה) ואל תוך כיס השתן עצמו (שלפוחית). התמונה המושגת מוצגת על מסך הנמצא לצידו של המטופל/ת. ציסטוסקופיה עלולה להיות כרוכה באי נוחות אך לרוב אינה כואבת מאוד. סיבוכי פעולה אפשריים כוללים עצירת שתן והופעת זיהום. סביב הפעולה תינתן אנטיביוטיקה מניעתית.
TURBT הוא ניתוח הנעשה לדגימה וכריתה של ממצא בכיס השתן החשוד כגידול. הכריתה מבוצעת בחדר ניתוח תחת הרדמה (מלאה או חצי גוף). הפעולה נעשית בצורה זער פולשנית דרך הפתח הטבעי של צינור השתן (שופכה) בשיטה אנדוסקופית (ללא פתיחת בטן) ובמהלכה משתמשים במכשיר בעזרתו ניתן לראות ולכרות את הממצא בכיס השתן. למעשה פעולה זו דומה לפעולה האבחנתית שבוצעה במרפאה (ציסטוסקופיה) אלא שהפעם המכשיר שאנו מפעילים יכול גם לכרות את הממצא. במהלך הפעולה חשוב להתאים את אופן הכריתה לתהליך הגידולי, מחד יש להשיג עומק כריתה מספק תוך הסרת הגידול ומאידך לא תנוקב דופן השלפוחית וישמרו מבנים חשובים בתוכה. מיומנות כירורגית והבנה אונקולוגית יסייעו בהשגת מטרות אלו.
לאחר כריתת הגידול מושאר קטטר (צינור המנקז שתן) בשלפוחית למשך יום-יומיים. לעיתים מחובר קטטר זה לשתי שקיות – האחת תלויה מעל גובה השלפוחית ומזרימה אליה נוזל שטיפה והשניה תלויה מתחת לגובה השלפוחית ומנקזת אותה כך שמתקיימת שטיפה מתמדת של כיס השתן. פעולה זו נועדה למנוע חסימת דרכי שתן עקב דימום שצפוי להיות לאחר ניתוחים אלו. בהמשך האשפוז מופסקת השטיפה ואח"כ מוצא קטטר השתן וניתן להשתחרר הביתה.
להשלמת תהליך האבחנה נשלח הגידול שנכרת לבדיקה אצל פתולוג מומחה תחת מיקרוסקופ. הפתולוג הוא שקובע את עומק חדירת תאי הגידול לדופן השלפוחית על פי הדגימה שנשלחה.
ניתוח זה נחשב לניתוח העיקרי לערמונית חוסמת ומאחוריו שנים ארוכות של נסיון שהוכיח את יעילותו. הכריתה מבוצעת בחדר ניתוח תחת הרדמה (מלאה או חצי גוף). הפעולה נעשית בצורה זער פולשנית דרך הפתח הטבעי של צינור השתן (שופכה) בשיטה אנדוסקופית (ללא פתיחת בטן) ובמהלכה משתמשים במכשיר בעזרתו ניתן לראות ולכרות את החלק החוסם של הערמונית. במהלך הפעולה חשוב להתאים את אופן הכריתה למבנה הערמונית תוך הסרת מירב הרקמה החוסמת מבלי לפגוע במנגנונים חשובים כגון סוגר השתן.
מיומנות כירורגית והבנת מבנה הערמונית יסייעו בהשגת מטרות אלו. לאחר כריתת החלק החוסם של הערמונית מושאר קטטר (צינור המנקז שתן) בשלפוחית למשך כיומיים. לעיתים מחובר קטטר זה לשתי שקיות – האחת תלויה מעל גובה השלפוחית ומזרימה אליה נוזל שטיפה והשניה תלויה מתחת לגובה השלפוחית ומנקזת אותה כך שמתקיימת שטיפה מתמדת של כיס השתן. פעולה זו נועדה למנוע חסימת דרכי שתן עקב דימום שצפוי להיות לאחר ניתוחים אלו.
בהמשך האשפוז מופסקת השטיפה ואח"כ מוצא קטטר השתן וניתן להשתחרר הביתה. חשוב לציין כי התוצאה הסופית של הניתוח מושגת לאחר תקופת החלמה ובימים ואף שבועות ראשונים לאחר הניתוח יתכן וימשכו תופעות של צריבה, דימומים בשתן ותכיפות להשתנה. למעשה נוצר מעין "פצע פנימי" באיזור הערמונית אשר צפוי להחלים בחלוף הזמן ובהתאם צפוי להשתפר אופן ההשתנה. סיבוכים אפשריים כוללים זיהומים בדרכי שתן ודימום, בניגוד לכריתת ערמונית רדיקלית בשל סרטן בניתוח ה-TURP לערמונית שפירה פגיעה בשליטה על השתנה ודליפת שתן נדירים ביותר (!). כמו מרבית הטיפולים לערמונית חוסמת לאחר הניתוח צפויה שפיכת זרע 'רטרוגרדית' – כלומר אחורנית לשלפוחית השתן, הזרע יצא עם השתן הבא בתור.
חשוב להדגיש כי בניתוח זה, ובניגוד לכריתת ערמונית רדיקלית עקב סרטן, לא צפויה פגיעה בזיקפה או בחשק וההנאה המינית. רוב גדול של המטופלים מציינים שיפור משמעותי באופן מתן השתן לאחר הניתוח ותקופת ההחלמה ורבים מהם מציינים כי עדיף היה לו היו "מעיזים" להנתח מוקדם יותר במקום "למשוך" נסיונות לא מספקים לטיפול תרופתי.
כריתת ערמונית בעזרת חשמל בגישה דרך השופכה (צינור השתן). בגישה זו מוחדרת מצלמה דרך צינור השתן בפין. הערמונית עצמה נכרתת מחלקה הפנימי כלפי חוץ בעזרת לולאת חשמל. בתום הפעולה מושאר קטטר שתן למשך 24-48 שע’ ומוסר לאחר מכן. כ-75-93% מהמטופלים מציינים שיפור משמעותי בתלונותיהם לאחר ניתוח זה.
קיים גם שיפור דרמטי במדדים אובייקטיבים כגון מהירות זרימת השתן (עולה בעד 175%) לאחר הניתוח.
הסיבוכים המיידים האפשריים לאחר ניתוח זה כוללים זיהום בדרכי שתן ודימום בשתן אשר קורים בעד 3% מהמקרים וחולפים עם טיפול מתאים. לטווח הארוך הסיבוך האפשרי העיקרי הינו שפיכת זרע אחורית בעת קיום יחסי מין. אין השפעה כלשהי על הזקפה או הנאה מקיום יחסי מין.
ניתוח זה מוצע כפתרון ניתוחי כאשר הערמונית החוסמת גדולה מדי להסרה דרך הפתח הטבעי או כאשר מחליטים לשלב פעולות כגון הוצאת אבן גדולה הנמצאת בשלפוחית יחד עם פתרון חסימת מוצא השלפוחית. שנים ארוכות של נסיון הוכיחו את יעילותו של ניתוח זה. הניתוח מבוצע תחת הרדמה (מלאה או חצי גוף). מבצעים חתך בבטן התחתונה ('קו בקיני') ומגיעים אל שלפוחית השתן. נעשית פתיחה מבוקרת של שלפוחית השתן וזיהוי החלק החוסם של הערמונית. בשלב הבא תבוצע כריתת החלק החוסם של הערמונית.
לאחר כריתת החלק החוסם של הערמונית מושאר קטטר (צינור המנקז שתן) בשלפוחית ומעליו סגירה מבוקרת של כיס השתן. לעיתים מושאר במקביל גם קטטר נוסף המוצא דרך דופן הבטן. במקביל מושאר גם נקז (צינורית פלסטיק קטנה) המוצא דרך דופן הבטן. לאחר הניתוח מחובר הקטטר/ים שבשלפוחית לשתי שקיות – האחת תלויה מעל גובה השלפוחית ומזרימה אליה נוזל שטיפה והשניה תלויה מתחת לגובה השלפוחית ומנקזת אותה כך שמתקיימת שטיפה מתמדת של כיס השתן. פעולה זו נועדה למנוע חסימת דרכי שתן עקב דימום שצפוי להיות לאחר ניתוחים אלו.
ההחלמה צפויה לכלול מספר ימי אשפוז (כ-5-6 ימים) במהלכם מוצאת הצנרת המתוארת באופן הדרגתי ומבוקר. חשוב לציין כי התוצאה הסופית של הניתוח מושגת לאחר תקופת החלמה ובימים ואף שבועות ראשונים לאחר הניתוח יתכן וימשכו תופעות של צריבה, דימומים בשתן ותכיפות להשתנה. למעשה נוצר מעין "פצע פנימי" באיזור הערמונית אשר צפוי להחלים בחלוף הזמן ובהתאם צפוי להשתפר אופן ההשתנה. סיבוכים אפשריים כוללים זיהומים בדרכי שתן ואי נקיטת שתן. כמו מרבית הטיפולים לערמונית חוסמת לאחר הניתוח צפויה שפיכת זרע 'רטרוגרדית' – כלומר אחורנית לשלפוחית השתן, הזרע יצא עם השתן הבא בתור. חשוב להדגיש כי בניתוח זה, ובניגוד לכריתת ערמונית רדיקלית עקב סרטן, לא צפויה פגיעה בזיקפה או בחשק וההנאה המינית.
כריתת כליה חלקית נעשית כטיפול בסרטן כליה. מטרת הניתוח היא לטפל בסרטן תוך שימור מקסימום תפקוד כלייתי.
הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה ובשכיבה על הצד הנגדי לכליה שמוציאים, בצורה זו מורחקים יתר אברי הבטן מאיזור הניתוח. לאחר חיטוי האיזור מוכנסת מחט קטנה ומוזרם גז (CO2) לחלל הבטן כך שנוצר חלל עבודה. בהמשך יוצרים חורים קטנים בדופן הבטן דרכם מועברים מכשירי ניתוח ממוזערים. המכשירים מחוברים לרובוט עליו שולט המנתח. מהלך הניתוח כולל בתחילה הסטה הצידה של אברי בטן דוגמת מעי גס שצמודים לכליה. בהמשך מבודדת הכליה ומזוהים כלי הדם שלה והגידול. בשלב הבא מבוצעת סגירה מבוקרת של עורק הכליה תוך עצירת זרימת הדם לכליה.
במצב זה ניתן לכרות את הגידול מהכליה בצורה בטוחה ותוך איבוד דם מינימלי. את איזור 'מכתש הכריתה' סוגרים בתפרים ומיד אח"כ מסירים את החסימה מעורק הכליה ומחדשים את אספקת הדם לכליה. מוודאים שאכן לא נוצר דימום, מכניסים את הגידול לשקית בתוך הבטן ומתקדמים לסיום הניתוח. נהוג להשאיר קטטר בשלפוחית השתן ונקז (צינורית פלסטיק קטנה) שיוצא דרך דופן הבטן.
הקטטר והנקז מוצאים לפי מהלך ההחלמה, לרוב כ-3-4 ימים לאחר הניתוח. בהתאם למטופל והתאוששותו נקבע משך האשפוז, לרוב מדובר ב-3-4 ימים. סיבוכי ניתוח אפשריים כוללים זיהומים ודימומים, פגיעה באיברים סמוכים, לעיתים לא ניתן להשלים את הכריתה תוך שימור הכליה ויש צורך להסיר את הכליה כולה. שימוש בגישה רובוטית מעלה מאוד את הדיוק בניתוח ומקטין את הסיכוי לדמם ולכאב בניתוחים אלו. רוב המטופלים מתאוששים היטב מהניתוח ומשוחררים מבית החולים כ-3-4 ימים לאחר הניתוח. כ-2-3 שבועות לאחר הניתוח מתקבלת תשובה פתולוגית שקובעת את סוג הגידול, במקרים רבים ניתוח לכריתת כליה חלקית יוביל לריפוי של הסרטן ואחריו ידרש מעקב בלבד.
כריתת כליה שלמה (רדיקלית) נעשית כטיפול בסרטן כליה כאשר אופיו וגודלו של הסרטן לא מאפשרים לשמר את הכליה או כאשר הכליה מלכתחילה לא תפקודית. לעיתים יש צורך בכריתת כליה שלא עקב גידול לדוגמה במצבים כמו כליה לא מתפקדת וזיהומים חוזרים.
הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה ובשכיבה על הצד הנגדי לכליה שמוציאים, בצורה זו מורחקים יתר אברי הבטן מאיזור הניתוח. לאחר חיטוי האיזור מוכנסת מחט קטנה ומוזרם גז (CO2) לחלל הבטן כך שנוצר חלל עבודה. בהמשך יוצרים חורים קטנים בדופן הבטן דרכם מועברים מכשירי הניתוח. בשיטה לאפארוסקופית המנתח מחזיק את המכשירים בידיו לעומת ניתוח לאפארוסקופי-רובוטי בהם המכשירים מחוברים לרובוט עליו שולט המנתח. צמהלך הניתוח כולל בתחילה הסטה הצידה של אברי בטן דוגמת מעי גס שצמודים לכליה. בהמשך מבודדת הכליה ואז מנותקת מכלי הדם שלה בצורה מבוקרת. בסיום הניתוח מוכנסת הכליה לשקית בתוך הבטן. את השקית מוציאים תוך הרחבת אחד החתכים הנמוכים יותר, איזור בו ההחלמה קלה יותר והסיכון להתפתחות בקע בצלקת ניתוחית נמוך יותר. נהוג להשאיר קטטר בשלפוחית השתן ונקז (צינורית פלסטיק קטנה) שיוצא דרך דופן הבטן. הקטטר והנקז מוצאים לפי מהלך ההחלמה, לרוב יום לאחר הניתוח. בהתאם למטופל והתאוששותו נקבע משך האשפוז, לרוב מדובר ביום-יומיים. סיבוכי ניתוח אפשריים כוללים זיהומים ודימומים, פגיעה באיברים סמוכים ופגיעה בתפקוד כלייתי. שימוש בגישה זער פולשנית (לאפארוסקופית/רובוטית) מקטין את הסיכוי לדמם ולכאב בהחלמה מניתוחים אלו.
רוב המטופלים מתאוששים היטב מהניתוח ומשוחררים מבית החולים יום לאחר הניתוח. באנשים בהם הכליה הנגדית תקינה פגיעה בתפקוד כלייתי נדירה. כ-2-3 שבועות לאחר הניתוח מתקבלת תשובה פתולוגית שקובעת את סוג הגידול, במקרים רבים ניתוח לכריתת הכליה יוביל לריפוי של הסרטן ואחריו ידרש מעקב בלבד.
טיפול הבחירה הניתוחי הוא כריתת הגוש הכלייתי תוך שימור מרבית הכליה. הניתוח מבוצע תחת הרדמה כללית במשך כשעתיים. אצל רוב המטופלים מיושמת כיום הגישה הלפרוסקופית/רובוטית דרך מספר חתכים קטנים. בגישה הרובוטית המנתח שולט בכלי העבודה בעזרת מע’ רובוטית המאפשרת דיוק מירבי של הכריתה וכך שימור מיטבי של מרבית הכליה. גישה זעיר פולשנית זו כרוכה בפחות כאב, פחות דימומים ומאפשרת חזרה מהירה יותר לשיגרה. משך האשפוז הממוצע לאחר הניתוח הוא 3 ימים במהלכם יוצאו קטטר השתן והנקז הבטני שמושארים בזמן הניתוח. מספר שבועות לאחר הניתוח מתקבלת התשובה הפתולוגית מבדיקת הגוש תחת המיקרוסקופ. ההחלמה מניתוח זה צפויה להיות מלאה. בחלק קטן של המטופלים (10%) קיימת פגיעה מסוימת בתפקוד הכלייתי אשר דורשת מעקב בלבד.
ניתוח לכריתת הכליה בשלמותה (כריתה רדיקלית של הכליה) מבוצע כאשר הגוש מורכב מדי לכריתה חלקית (בשל גודלו או מיקומו) או כאשר היתרונות של שימור כלייה קטנים יחסית לסיכונים בניתוח. גם ניתוח זה מבוצע לרוב בגישה לפרוסקופית/רובוטית ואולם בכדי להוציא את הכליה לאחר כריתתה מבוצע חתך בבטן תחתונה. מיקום החתך באזור זה כואב פחות ומשפיע פחות על הנשימה לעומת החתך בגישה הפתוחה (בטן עליונה סמוך לקשת הצלעות ) ולכן הגישה הלפרוסקופית עדיפה. קטטר השתן שמושאר בניתוח מוצא בדרך כלל למחרת יום הניתוח.
סרטן ערמונית המתגלה בשלבים מוקדמים הוא סרטן הניתן לריפוי באחוזים גבוהים מאוד. בהתאם, ניתוח לכריתת ערמונית רדיקלית הוא ניתוח שמטרתו לרפא את הסרטן.
בעידן הנוכחי מרבית הניתוחים לכריתת ערמונית רדיקלית (בגלל סרטן) נעשים תוך שימוש בטכנולוגיה רובוטית מתקדמת. ניתוחי הרובוט מאפשרים למנתח ראיה תלת מרחבית בהגדלה של פי 10. טווח התנועה רחב ועולה על זה של היד האנושית. בנוסף, לרובוט 3 זרועות עליהן שולט המנתח ומהוות מעין 3 ידיים אותן ניתן להפעיל במקביל.
הניתוח נעשה דרך חתכים קטנים בדופן הבטן דרכם מועברת מצלמה וכלי עבודה קטנים. הניתוח מתחיל בהסטת יתר אברי הבטן (מעי גס). השלפוחית משוחררת מדופן הבטן ונעשית פתיחה מבוקרת שלה. דרך השלפוחית מבוצעת הסרה שלמה של הערמונית ושלפוחיות הזרע (Seminal vesicles- שקיקי נוזל זרע המחוברים לערמונית). עם סיום הסרת הערמונית זו מוכנסת לשקית מיוחדת. בשלב הבא מבוצע חיבור מחדש של השלפוחית אל המשך צינור השתן (שופכה) ומושאר קטטר השומר על חיבור זה בשלבי ההחלמה הראשונים. בהתאם לצורך מבוצעת הסרה של בלוטות לימפה הסמוכות לערמונית ולשלפוחית. בסיום הניתוח מושאר נקז (צינורית פלסטיק קטנה) המוצא דרך דופן הבטן. השקית עם הערמונית בתוכה מוצאת דרך החתך המרכזי תוך הרחבתו מעט לפי צורך.
לאחר הניתוח אנו מעודדים ניידות מהירה. האשפוז נמשך בין יום למספר ימים בודדים בהתאם לקצב ההחלמה של כל מטופל ובמהלכו מוציאים את הנקז. הקטטר נותר למשך כ-10 ימים מהניתוח, כלומר משתחררים הביתה עם קטטר שיוצא באופן אמבולטורי. כמו כל פעולה כירורגית גם בניתוח כריתת ערמונית יתכנו סיבוכים, ספציפית יותר חשוב לציין אפשרות להתפתחות דלף שתן ופגיעה באונות המינית (זיקפה)- תופעות לוואי שמאפיינות את כל סוגי הטיפולים הרדיקליים לסרטן ערמונית (כולל קרינה) ונובעות מהקרבה המבנית (אנטומית) של מנגנוני השליטה והאונות לבלוטת הערמונית. עצבי הזיקפה עוברים סמוך מאוד לערמונית ולמעשה מופרדים ממנה בזמן כריתתה. גם כאשר התוצאה הכירורגית מצוינת וסיבי העצב נשמרים, לא ניתן להבטיח שישמר תפקודם. במובן זה גוף האדם שונה מאוד מכל מכשיר חשמלי בו שימור ה"כבל" מספיק. שימור שליטה על השתנה עם התקדמות תהליך ההחלמה מניתוח גבוה מאוד, יחד עם זאת חשוב לציין שמיד לאחר הוצאת הקטטר צפוי שתופיע דליפה. כאמור דליפה זו צפויה לחלוף בהמשך אצל רוב רובם של המטופלים.
לסיכום, בעידן הנוכחי והשימוש ברובוט מרבית ניתוחי כריתת הערמונית מסתיימים תוך איבוד דם מצומצם משמעותית בהשוואה לניתוחים שנעשו בעבר בגישה פתוחה, כרוכים בפחות כאב ורוב המטופלים משוחררים מאשפוז תוך זמן קצר מאוד. הערמונית שהוצאה נשלחת לבדיקת פתולוג שאורכת כ-2-3 שבועות, בהתאם לתשובה הפתולוגית שתתקבל ניתן להחליט על המשך הטיפול אשר ברוב המקרים יהיה למעשה מעקב בלבד.
ניתוח לכריתת אשך רדיקלית נעשה כטיפול לסרטן אשכים. לעיתים קרובות מאוד הניתוח למעשה מרפא את המחלה ולא נדרש כל טיפול לאחריו אלא מעקב בלבד.
עם ההתפתחות העוברית האשכים "יורדים" מחלל הבטן דרך איזור שמכונה "התעלה המפשעתית" אל שק האשכים. התעלה המפשעתית נמצאת בשיפולי הבטן, ממש מעל המפשעה.
בניתוח פותחים את גג התעלה ומגיעים אל חבל הזרע וכלי הדם שמחוברים לאשך. מחלצים את האשך אל תוך התעלה המפשעתית ומפרידים אותו משק האשכים. יש חשיבות להבנת המחלה האונקולוגית בעת ביצוע הניתוח תוך שמירת דגשים חשובים לטיפול עתידי כולל הפרדת חבל הזרע וכלי הדם עד איזור כניסתם לבטן וסימון האיזור אליו היו מחוברים אם ידרש טיפול נוסף בעתיד.
לאחר כריתת האשך קיימת אפשרות להחדיר תותב (Prosthesis) לשק האשכים. תותב הוא למעשה מעין בלונית מלאה סיליקון אשר צורתה ומרקמה דומים מאוד לאשך תקין. השארת תותב מאפשרת תוצאה אסטתית קרובה מאוד למציאות טרם הסרת האשך. חשוב להדגיש כי כאשר יש אשך נגדי תקין אין צורך בטיפול הורמונלי חליפי לאחר כריתת אשך, במובן זה לתותב שנשאר אין כל תפקיד ביולוגי והוא לא מייצר תאי זרע או הורמוני מין, בהתאם, אין כל חובה להשאירו למעט במי שבוחר לעשות זאת לטובת נראות - אסתטיקה.
האשך שנכרת נשלח לבדיקת פתולוג שתוצאותיה מתקבלות תוך כ-2-3 שבועות. הצורך בהמשך טיפול או מעקב יקבע בהתאם לתשובה זו בשילוב עם תוצאות ההדמיה הטרום ניתוחית ותוצאות בדיקות דם למרקרים (סמנים) שילקחו לאחר הניתוח.
ההחלמה מכריתת אשך מהירה מאוד, רוב רובם של המטופלים מתחילים להתהלך מיד לאחר התעוררות מניתוח ומשוחררים בבוקר שלאחר הניתוח. כמשנה זהירות והיות ומדובר לרוב באנשים צעירים ופעילים מאוד אנו ממליצים להמנע מפעילות גופנית עצימה למשך 6 שבועות במטרה למנוע התפתחות בקע בצלקת הניתוח.
מטרת הטיפול בסרטן ערמונית ללא עדות להתפשטות אל מחוץ לערמונית היא ריפוי המחלה תוך מיזעור תופעות לוואי (שימור מירבי של התפקוד המיני ושליטה על הטלת השתן). הטיפולים הסטנדרטים הניתנים כיום לסרטן ערמונית ממוקם הם ניתוח כריתת ערמונית או קרינה (חיצונית או ברכיתרפיה).
ניתוח כריתה רדיקלית של הערמונית -מבוצע במטרה להוציא אל מחוץ לגוף את הערמונית, שלפוחיות הזרע הצמודות אליה ובהתאם לדרגת סיכון המחלה, גם קשריות לימפה מהאגן. הניתוח הוא הגישה הטיפולית היחידה המאפשרת אבחנה מהימנה של דרגת הגליסון בהסתמך על בדיקת רקמת הערמונית תחת המיקרוסקופ (ולא דגימה מביופסיה). דבר זה בעל חשיבות גבוהה לקביעת אופן המעקב והצורך בהמשך טיפול.
הגישה הניתוחית לכריתה רדיקלית של הערמונית השתנתה דרמטית בשנים האחרונות. הגישה הפתוחה הוחלפה למעשה בגישה רובוטית, זעיר פולשנית, בה מבוצע כל הניתוח בעזרת כ-5 חתכים קטנים בדופן הבטן. המנתח מבצע את הניתוח בעזרת כלי עבודה המוחדרים לגוף ומוחזקים ע”י מע’ רובוטית המאפשרת דיוק מרבי. גישה רובוטית כרוכה בפחות כאב, פחות דימומים, פחות סיבוכים ומאפשרת חזרה מהירה יותר לשיגרה. הניתוח אורך כשלוש שעות תחת הרדמה כללית . בסיום הניתוח יושארו נקז (צינורית דקה היוצרת מדופן הבטן) וקטטר שתן (צינור היוצא מהפין אל שקית שתן). משך האישפוז 3-4 ימים במהלכן יוצא הנקז. את הקטטר מוציאים במרפאה לאחר 7-10 ימים.
היבט חשוב של הטיפול הניתוחי הוא הניסיון לשמר את התפקוד המיני והשליטה בשתן. העצבים האחראים על מנגנון הזיקפה נמצאים בצמוד ומשני צידי הערמונית ועל כן במהלך כריתת הערמונית נפגעים עיצבי הזיקפה ברמה כזו או אחרת. במרבית המיקרים ניתן לבצע שימור מלא או חלקי של העצבים, אולם חשוב להבין כי קיים איזון עדין בין שימור העצבים לבין הוצאת הגידול הסרטני בשלמותו. ככל שהמנתח יבצע את הכריתה קרוב יותר לערמונית (תוך השארת יותר רקמת עצבים בגוף) כך עולה הסיכון להשארת מוקד גידולי בגוף. בהסתמך על נתוני המחלה והתפקוד המיני של המטופל לפני הניתוח והממצאים במהלך הניתוח יוחלט כיצד להתאים את הניתוח לנתוני המטופל ומחלתו.
מיד לאחר הניתוח, יחוו מרבית המנותחים ירידה בתפקוד המיני וביכולת השליטה בהטלת שתן. בסיוע פיזיותרפיה של רצפת האגן ותרופות לסיוע בהשגת זיקפה (כגון סיאליס וויאגרה) צפוי שיפור הדרגתי. כשנה לאחר הניתוח יגיעו מרבית המטופלים לשליטה טובה בהשתנה (98%) ולאפשרות להגיע לזיקפה (90%). מטופלים שסבלו מהפרעות בהשתנה ובזיקפה טרם הניתוח צפויים לתקופת החלמה ארוכה יותר וייתכן כי יזדקקו לטיפולים ו/או ניתוחים נוספים לשם השגת שליטה בשתן וזיקפה.
מספר שבועות לאחר הניתוח מתקבלת התשובה הפתולוגית מבדיקת הערמונית תחת המיקרוסקופ. הנתונים שיתקבלו הם בעלי חשיבות רבה ויכווינו את המעקב, שעיקרו חזרה על בדיקת הדם ל PSA אחת למספר חודשים. בנוסף, ובהתאם לסיכון לחזרת המחלה קיימת אפשרות להוסיף טיפול בקרינה עם או בלי טיפול הורמונלי .
הידרוצל מהווה סיבה שכיחה לנפיחות שפירה של שק האשכים. נפיחות זו לרוב אינה כואבת אך יכולה להיות מלווה באי נוחות והגבלה בפעילות גופנית. לרוב מדובר במצב שאינו חולף ללא טיפול. הטיפול היעיל היחיד המוכר כיום להידרוצל הינו ניתוחי.
בניתוח מבוצע חתך מעל שק האשכים ומזוהה שק ההידרצל. השק מופרד מיתר הרקמות הסמוכות אליו ומנוקז באופן מבוקר. על מנת למנוע השנות התהליך מבוצעת כריתה של מרבית דפנות שק ההידרוצל ותפירה של יתרת הדופן בצורה שתמנע הצטברות חוזרת של נוזל. סיבוכי הניתוח כוללים דימומים וזיהומים, כמו כן על אף המתואר תתכן השנות הידרוצל גם לאחר כריתתו (לא שכיח). חשוב לציין כי מיד לאחר הניתוח צפויה נפיחות בשק האשכים שצפויה לסגת בהדרגה. נפיחות זו נובעת מעצם הניתוח ותהליכי ההחלמה ממנו.
ניתוח לכריתת הידרוצל נחשב לניתוח קצר ופשוט. מרבית המנותחים מתהלכים מיד לאחריו ומשוחררים לביתם בבוקר שאחרי הניתוח. על מנת להקטין את הנפיחות מומלץ להשתמש בתחתון צמוד לאחר הניתוח ולהרים את שק האשכים בעת שכיבה (לדוגמה בעזרת מגבת מגולגלת). ניתן כמובן להשתמש בנוגדי כאב לפי צורך.